כמעט ארבעה עשורים חלפו מאז שדן מרגלית ישב מול הרבנים הראשיים לישראל, הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא זצוק"ל, לשיחה טלוויזיונית נדירה על גיור, צבא, מדינה והלכה • אבל הצפייה היום מגלה דבר מפתיע: התקשורת אולי השתנתה טכנולוגית, אך השאלות, החשדות והפחדים - נשארו בדיוק אותם הדברים | הטור של ידידיה מאיר

ההסכם לשחרור החטופים מסמן את מימוש מטרות המלחמה - שחרור כל החטופים, מיגור חמאס ושמירה על ביטחון ישראל • למרות המחיר הכבד, המהלך הצבאי הוכיח את עצמו והביא להסכם בתנאים טובים • מזלנו שטראמפ, ולא אירופה, היה זה שהוביל את סיום המלחמה ומנע בידוד בינלאומי של ישראל

אם מישהו מהשמאל היה עושה הסכם עם אויבנו, זה היה נורא ואיום, אבל עכשיו כשביבי עושה את אותו הסכם בדיוק, מחלקים פרחים ושבחים • לתדהמתי, ערוצי הימין וחברי כנסת מהקואליציה מדברים על ההסכם כאילו מדובר בניצחון והישג מדהים, למרות שאנו יודעים ששחרור המחבלים הוא סכנה איומה • אפשר להגיד ששחרור החטופים חשוב מכל הסכנות שהוא מביא איתו, אבל לפחות אל תשקרו לנו

מה שאימהות החטופים עברו הוא בלתי נתפס, ואני שמחה על כך שעוד רגע הן יחבקו את ילדיהן. מגיע לאימהות, מגיע לבנים • אבל מה יקרה ביום שאחרי? האם לדעתכם אויבנו יוותרו ככה מהר על לרצוח אותנו שוב? לשבש את שגרת חיינו? אנחנו תושבי הדרום כבר לא תמימים. איבדנו את התמימות הרבה לפני השבעה באוקטובר

שחרור החטופים הוא רגע של אושר לאומי, אך האם עצרנו לחשוב על המחיר? הטור שלפניכם צולל אל מאחורי הקלעים של העסקה, ומנתח כיצד התמריץ לחמאס ושחרור אלפי מחבלים עלולים להצית את יהודה ושומרון ולהציב בפני ישראל את האתגר הביטחוני המסוכן הבא שלה

העסקה שעשתה ישראל עם חמאס מצוינת בטווח המיידי, שכן היא מחזירה את חטופינו הביתה בזמן שכוחותינו עוד ברצועה • ואולם, את העסקה אופפות שאלות מטרידות לטווח הרחוק, בעיקר סביב שאלת מחיר שחרור המחבלים, שאלת השלטון ברצועה ביום שאחרי, וכמובן הדרישה המעורפלת על פירוק חמאס מנשקו