למרות המלחמה, שבגללה בוטלה הגעתה של משלחת בת עשרות רבות של שורדי שואה מישראל, הצליחו 11 מהם לצאת ברגע האחרון אל מצעד החיים באושוויץ, ולהצהיר: אנחנו פה. "ידיעות אחרונות" ו-ynet מביאים את סיפורם של הגיבורים, אלו שיצעדו היום בפולין ואלו שנשארו לבסוף בארץ

השליט רזא שאה פהלווי הכריז על איראן כניטרלית, אבל הבריטים חששו מהשתלטות של גרמניה הנאצית על שדות הנפט והסובייטים חששו מחסימה של נתיבי האספקה. כך צבאות בריטניה וברית המועצות פלשו לאיראן, והשאה הודח והוחלף בבנו. בין חיילי בעלות הברית בזירה המרוחקת היו גם יהודים – כולל סופר ילדים שנפל לימים במלחמת העצמאות, ומפקד היחידה שהפכה לימים ל-8200

בצד אחד: פרופ' גדעון גרייף, היסטוריון מוביל שמרבה לחקור את מחנות ההשמדה של גרמניה הנאצית. בצד השני: הכומר קאי הס, נכדו של פושע המלחמה הנאצי רודולף פרנץ הס. בין השניים נרקמו קשרי ידידות מפתיעים. "אני לא מרגיש אשמה אישית על הפשעים שביצע סבי, אבל אני נושא תחושת אחריות עמוקה", אומר הס

פנינה זייצ'יק בת ה-87 והלן חרש בת ה-94, שנמלטו מהנאצים בילדותן, הגשימו חלום ועלו לארץ מארצות הברית. המצב הביטחוני לא הרתיע אותן. "לא חשבתי פעמיים לפני שהגעתי, עברתי דברים קשים יותר בחיים שלי", מסבירה זייצ'יק. "אני מרגישה בטוחה. בהשוואה למה שעברתי, הכול מתגמד", אומרת חרש

כשלאלזה פריפיס מלאו 19 שנים, היא הופרדה מהוריה ואחיה, ונאלצה לשרוד לבדה בגטו טרזיינשטט בצ'כיה. בזכות כישוריה כתופרת החזיקה מעמד בתנאי רעב ועבודה קשים, עד שחרור הגטו ב-8 במאי 1945. "לאנשים אחרים היה עוד מישהו, משפחה", מספרת אלזה בכאב, "לי לא היה אף אחד". ציפורה פיבלוביץ הייתה בת 18 כשעברה אקציה ונשלחה עם משפחתה לאושוויץ, שם שכלה את הוריה ואחיה הקטן. 80 שנה אחרי, כששתיהן כבר בעשור ה-11 לחייהן, הן גאות במשפחות שהקימו בארץ ישראל ועדיין מתמידות במשימת חייהן - להיות עדות חיה לזוועות השואה

בני ברית וקק"ל עורכים את הטקס השנתי הייחודי שבו מוקירים יהודים שהצילו יהודים בכל רחבי אירופה. השנה יוענק האות לארבעה מצילים שפעלו בהולנד, בפולין ובצרפת. אלה סיפוריהם

14 מצבות בבית הקברות של העיר רגין באזור טרנסילבניה הופלו על הקרקע. יו"ר כחול לבן: "חילול הקודש המדאיג של בית קברות יהודי בצפון רומניה, שם קבור לא אחר מאשר סבא רבא שלי, הוא תזכורת בוטה לכך שגם כשמדובר בהנצחת השואה לאנטישמיות אין גבולות וגם לא דעכה עם הזמן"

בטקס ביד ושם נשא השופט בדימוס מנחם נאמן תפילה מרגשת. בריאיון לאולפן ynet הוא סיפר על התפילה בטקס ועל  משפחתו ששרדה את השואה: "העובדה ששרדנו זה חסד עצום, שהשפיע על האמונה שלי"