בנורוז, חג פרסי אלילי עתיק, נהגו לערוך שולחן טקסי וסמלי מפואר שעליו כל מה שאתם רגילים לראות על שולחן המימונה, הצבעים לבן וירוק סימלו טוהר, פריחה ושגשוג, ונהגו לצאת לטבע, סמוך למקורות מים כדי לחגוג. נשמע מוכר? לא בכדי. יהודי איראן "גיירו" את הנורוז, ויהודי מרוקו קראו לו "מימונה"

מזל שהייקים לא שרדו. כל התרבות העילאית הזו. לאן היינו מגיעים? הרכבות היו מדייקות, בומים של ברהמס היו מבקיעים את עור התוף, ושנת הלימודים הייתה מתחילה בראשון לספטמבר פונקט, בדיוק של פלישה גרמנית לפולין. ובכל זאת, הייתי שמח לו הוקדש רק יום אחד בשנה לייקה-פֶסט

קושייה מספר שלוש הייתה לא קלה ודווקא מסובכת עבור הגולשים. רוצים לדעת מה הפתרון? היכנסו