'אורון' הוא בבסיסו מטוס מנהלים גאלפסטרים G550 שהמצויד בציוד אלקטרוני מתקדם צילום: דובר צה״ל מטוס חיל האוויר 'אורון' לאיסוף מודיעין הוכרז מבצעי, ובמלחמת חרבות הברזל כבר ביצע משימות נגד חמאס בעזה, מאות שעות טיסה ב-100 גיחות.  'אורון' הוא בבסיסו מטוס מנהלים גאלפסטרים G550 שהמצויד בציוד אלקטרוני מתקדם, מכ"ם AESA של אלתא/תע"א, חיישנים אלקטרו-אופטיים למודיעין אותות סיגינט ומערכות עיבוד נתונים מתקדמות. ייחודו של 'אורון' הוא ביכולתו לבצע מגוון משימות של איסוף מודיעין באותה גיחה ולשדר את המידע לצרכניו. המטוס פותח על ידי מפא"ת/משהב"ט ותעשיה אווירית, והחיישנים במטוס מאפשרים לו לסרוק תצאי שטח גדולים, רחוקים ובטווחים ארוכים. במטוס יש עמדות לקציני מודיעין, מערכות מחשב לעיבוד המידע, וטווחו יותר מ-1,000 ק"מ. 'אורון' משתייך לטייסת 122 המפעילה מטוסים מדגמי 'שביט' ו'עיטם', והמטוס החדיש ביניהם 'אורון'.    

נראה כי בצה״ל לא למדו כלום ממלחמת רוסיה-אוקראינה בהקשר פגיעות בכלי שיט  אילוסטרציה | צילום: דובר צה״ל  מל״ט ששוגר מעירק, ייתכן ממילציה שמקבלת מל״טים מאיראן, פגע בבסיס חיל הים באילת. נגרם נזק למבנה (סככה). באותה שעה, שהתה בבסיס ספינת מלחמה של חיל הים. סטייה של עשרות מטרים והספינה הייתה נפגעת.  ארגון "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק" לקחו אחריות על שיגור המל״ט. מדובר במל״ט Shahed-101 תוצרת איראן.  נראה כי בצה״ל לא למדו כלום ממלחמת רוסיה-אוקראינה. במלחמה ההיא, שעדיין מתנהלת, מצליחה אוקראינה, באמצעות כלי שיט וטיס בלתי מאוישים להטביע ולפגוע בספינות צי הים השחור הרוסי.  בחלק מהמקרים כלי השיט נפגעים בעודם עוגנים בנמל (כמו באילת) או בזמן שיט בים הפתוח. לאחרונה רוסיה שדרגה את ראש הביות של טיל ים-ים ברשותה, ככל הנראה, בגלל הכשלונות עד כה לפגוע בכשב״מים אוקראינים.  לאור העובדה כי קיימת אפשרות לפתיחת מלחמה בעצימות גבוהה מול חיזבאללה בלבנון, בסיסי חיל הים בעיקר חיפה וגם אשדוד, נתונים לאיום דומה מצד מל״טים וכשב״מים של חיזבאללה.   

חיזבאללה מצידו קושר את דרום לבנון לעזה, בישראל אין גיבוי פוליטי להליך מדיני מול לבנון ולכן ההסתברות למלחמה עולה אילוסטרציה | תמונה: דובר צה״ל  בעוד המאמצים של המתווך האמריקאי, עמוס הוכשטיין, להניע את ישראל ולבנון ליישם את החלטה 1701 נמשכים, נראה כי שני הצדדים מתכוננים למלחמה. אחרי כמעט חצי שנה של מלחמה בעצימות נמוכה בסביבת גבול ישראל, עם עשרות אלפי מפונים בצד הישראלי ומאות הרוגים לחיזבאללה, נראה כי הצדדים מתכוננים למלחמה.  דרום לבנון כעזה חיזבאללה מצידו קושר את דרום לבנון לעזה ובנוסף טוען כי ישראל אינה מוכנה לדון על נקודות המחלוקת בגבול היבשתי. דרישה הקיימת בהסכם 1701.  ישראל מצידה טוענת כי חיזבאללה אינו מפנה את השטח מגבול ישראל עד לליטאני ולכן אינו מקיים את החלטה 1701. על פי ההסכם, רק צבא לבנון מורשה לשהות בשטח זה.  בנוסף, במצב הפוליטי הנוכחי בישראל, אין גיבוי לראש הממשלה בישראל לנהל משא ומתן עם לבנון על גבול יבשתי קבוע.  מכאן, בעוד המתווך האמריקאי מנסה להגיע לבסיס הסכמות שיאפשר משא ומתן, שני הצדדים, ישראל וחיזבאללה, נמצאים במבוי סתום פוליטי. מציאות שלא תאפשר מו״מ על גבול קבע יבשתי.  בנוסף, על פי פרסומים בארה״ב, ממשל ביידן ממשיך לספק לישראל חימוש בכמויות גדולות, כחלק מהערכות למלחמה בצפון.  במקביל צה״ל מנמיך עצימות לחימה בעזה בשבועות האחרונים. המשמעות היא כי מאגרי נשק אלו, מיועדים ללחימה בלבנון.  שכבה נוספת שניתן להוסיף על הדברים שנכתבו עד כה, היא האיומים המושמעים על ידי מנהיגים ישראלים ולבנונים בדבר מלחמה קרובה. כל צד עסוק בהגברת האיומים, ככל הנראה כחלק מתהליך מדיני. אך איומים טבעם להעלות את המתח הביטחוני.  מבחינת ישראל, מציאות שבה גבול הצפון הפך לשטח צבאי מרוקן כמעט משגרה אזרחית, עם עשרות אלפי מפונים מבתיהם, היא מציאות בלתי נסבלת.  כל בר דעת בישראל מבין כי לא ניתן להחזיר תושבים לבתיהם, כאשר הם נמצאים בטווח הנ״ט של חיזבאללה (כ-8 ק״מ), בעוד לישראל אין אמצעי הגנה בפני נשק זה. לכן, ישראל חייבת שחיזבאללה ייסוג לליטאני ויאפשר עומק אסטרטגי מינימאלי להבטיח את שלום התושבים ביישובים צמודי גבול.  לחימה בלבנון  אחת משאלות המפתח היא כיצד תראה מלחמה בלבנון. ברור לכל בר דעת, כי לבנון אינה עזה. חיזבאללה הוא ארגון צבאי, מאורגן, מסודר ומתוספק יותר מחמאס. גם מאומן יותר.  תוואי השטח הלבנוני קשה הרבה יותר מעזה. למרות אימונים רבים שצה״ל עורך בחודשים האחרונים לקראת מלחמה בלבנון, עדיין מדובר באתגר לתמרון יבשתי.  בהיבט לוגיסטי, אין מדובר בשטח קטן כמו עזה. אספקת לוגיסטיקה לחטיבות מתמרנות, תהיה קשה הרבה יותר בלבנון בלבנון מאשר בעזה. צה״ל לא יוכל להסתמך רק על הצנחה מהאוויר, למרות טענות לשיפור הדיוק בהקשר זה.  יהיו שיירות לוגיסטיקה של עשרות ק״מ לתוך לבנון. על כל הסיכון והקושי הלוגיסטי הכרוכים בכך. כמו גם, תמרון בלבנון צפוי להתקל במגבלות תקשורת, עובדה שתהפוך את התמרון בכל המסגרות למורכב יותר מאשר בעזה.  מצב העורף אחרי חצי שנה מלחמה בעזה, את מצב העורף ניתן לחלק לשניים בהפשטה גסה. ביישובים צמודי גבול בצפון ובעוטף עזה, החיים נעצרו ב7.10 ועד היום. תושבים רבים מחוץ לביתם, חלקם מנסים לשמר את הפרנסה הקיימת, חלק אחר ללא פרנסה.  באזורים האחרים, תושבים מנסים לשמר שגרה ככל הניתן. ישנה דעיכה בפעילות הכלכלית של המשק הישראלי, אולם בעקבות פעילות נכונה של בנק ישראל ותמיכה ממשלתית, המשק מצליח לתפקד באופן כללי למרות המלחמה. הגרעון גדל, אך ניתן לגלגל אותו לדורות הבאים.  היות ומרבית תושבי גבול הצפון מפונים והמשק גם ככה דעך בשל המלחמה בעזה, ניתן להעריך כי מלחמה בצפון עדיפה כעת בעיני מקבלי ההחלטות. גם אם הלחימה בלבנון תמשך מספר חודשים. זאת, במקום תרחיש של עצירת הלחימה כעת ויציאה למלחמה בעוד שנה או שנתיים.  במקרה מלחמה עם לבנון, נראה כי ערים כמו חיפה, עכו, נהריה ותל אביב צפויות להיות תחת ירי כמעט בלתי פוסק של רקטות. חיזבאללה ישאף לשבש את כלכלת ישראל ככל הניתן, לצד יצירת הרס פיזי רחב.   כמה זמן תמשך הלחימה בלבנון?  הנבואה ניתנה לשוטים. עם זאת, כפי שנכתב קודם לכן, צה״ל אוגר מספיק חימוש עבור מכת פתיחה שאמורה להרתיע את חיזבאללה מלחימה ארוכה. צה״ל גם ערוך בגבול לבנון עם מספיק כוחות לביצוע תמרון עד הליטאני לכל הפחות, כולל עתודות מילואים בהיכון.  צבא היבשה של צה״ל, לאחר כשישה חודשי לחימה בעזה, מגיע ללבנון מאומן יותר ומאובזר יותר, מאשר היה ב6.10. עם כל הביקורת שיש על צבא היבשה של צה״ל, עדיפה נקודת הפתיחה כעת על מצבו של צה״ל לפני התמרון בעזה.  מבחינת חיזבאללה, הארגון, סביר להניח, עסק בעיתוד מלאים בחצי השנה האחרונה לצד הלחימה מול צה״ל בגבול. גם בחיזבאללה מבינים שההסתברות למלחמה גדולה, ולכן בונים בעיקר על רקטות, מל״טים וטילים מדויקים.  כמות הטילים כנראה קטנה באופן יחסי לכמות הרקטות והמל״טים, אך אלו מהווים אתגר למערכות ההגנה האווירית הישראלית, בעיקר בכל הקשור לתשתיות קריטיות.  אם ישראל תשמיד תשתיות חשמל בלבנון, ניתן להניח כי חיזבאללה ישקיע מאמצים גדולים לעשות נזק לתשתיות חשמל בישראל. זו הסיבה שפיקוד העורף מרתיע בחודשיים האחרונים ומבקש מהאזרחים להצטייד בציוד מתאים למציאות של הפסקות חשמל לסירוגין.  נראה כי לאחר 2006, מבינים בחיזבאללה שלא כדאי להשאר בדאחייה אם פורצת מלחמה ולכן סביר להניח כי בכירי הארגון בנו את מסגרות הלחימה בצורה מבוזרת יותר מבעבר. זאת, על מנת להפחית את מספר מרכזי הכובד של הארגון, על מנת להפוך את הארגון לסביל יותר להפצצות ישראליות.  ככל שהארגון ידע לעבוד בצורה מבוזרת יותר ולהמשיך לבצע שיגורים לעבר ישראל, כך המלחמה צפויה להמשך יותר. ניתן להעריך כי מלחמה בלבנון יכולה לקחת בין שבועיים ועד חודשיים. משתנה נוסף הוא התמיכה והמעורבות האמריקאית.  אם תפרוץ מלחמה, ממשל ביידן יפעל ככל שביכולתו לסיים את המלחמה מהר. 

המלחמה באוקראינה פוגעת קשות בחה"א הרוסי והכוח האווירי קטן בפחות מ-75 אחוזים מכוחו לפני המלחמה By Photo: MOD/MOD, OGL v1.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=43848272 חיל האוויר הרוסי סבל אבדות קשות ואובדן כוח במלחמה באוקראינה והפתרון העיקרי הוא פיתוח מערכות הגנה אווירית משופרות. המלחמה באוקראינה פוגעת קשות בחה"א הרוסי והכוח האווירי קטן בפחות מ-75 אחוזים מכוחו לפני המלחמה. בשמונה החודשים שחלפו איבד חה"א הרוסי 16 מטוסי קרב. מסתבר שמטוסי הקרב טסים במלחמה זו הרבה יותר שעות משתוכנן להם, וכך מתקצר בכמחצית מחזור החיים של כלי הטיס. כ-60 מטוסים ניזוקו במלחמה בגלל הפעלת-יתר.  כיום מצטייד חה"א הרוסי רק ב-20 מטוסי קרב SU-30, SU-34  ו-SU-35 בכל שנה. דפנס ניוז מוסר כי בפברואר השנה הפעילו הרוסים 150 גיחות ביום כסיוע למתקפת קרקע. הרוסים משתמשים בפצצות גולשות ארוכות-טווח ובחימושי אוויר-קרקע שונים. כיום יותר ממחצית מטוסי הקרב הם בני יותר מ-30 שנה. הרוסים מפעילים מטוסי מיג-31 ו-SU-27 לנשיאת טילי 'קינזאל' היפר-סוניים ולסיורים ארוכי-טווח. מטוסי מיג-29, שמיועדים לקרבות אוויר, כמעוט נעדרים מהזירה האוקראינית, ורובם ישנים. מעריכים שאין בתעשיות הרוסיות ידע לשדרוג מטוסים אלו, ולכן הם מכונים "מטוסי נייר". בקייב משערים שכאשר חה"א האוקראיני יקבל מטוסי F-16 ואולי 'גריפן' שוודיים ייאלצו הרוסים להגיב בשיפור יכולות אוויר-אוויר שלהם. כיום סומך הצבא הרוסי על כ-300 מטוסי קרב מכמה דגמים בלחימה  באוקראינה.  לח"א הרוסי בסך הכל 600 מטוסים טקטיים בהשוואה לעוצמה האווירית של נאט"ו המונה 800 מטוסי קרב דור 5 ועוד 100 מטוסים שמצטרפים כל שנה. 

התכנית האמריקנית כוללת סגירת הגבול בין עזה לבין מצרים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ארה"ב הגישה לישראל תכנית פעולה ברפיח: גנרל צ'ארלס בראון, ראש המטות המשולבים של צבא ארה"ב, העביר לרמטכ"ל, הרצי הלוי, את ההצעה האמריקנית לניהול המלחמה ברפיח. ההצעה מבוססת על כך שארה"ב לא תסכים להמוני קרבנות ברפיח כפי שהיה בצפון הרצועה ובמרכזה. חדשות כאן דיווחו שהתכנית האמריקנית גורסת סגירת הגבול בין עזה לבין מצרים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, כמו מצלמות וחיישנים, כדי למנוע הברחת נשק דרך ציר פילדלפי. בידוד העיר רפיח וייזום סדרת פשיטות צבאיות ממוקדות בעיר רפיח, מבוססות על מידע מודיעיני. הקמת מפקדת שליטה ובקרה מאוחדת משותפת לתיאום המבצעים ברפיח. לפי הדיווח פרטי התכנית האמריקנית לרפיח נמסרו לשר הביטחון יואב גלנט בוושינגטון בשבוע שעבר, וארה"ב הביעה את אכזבתה מכך שישראל לא הכינה תכניות מפורטות ליום שאחרי המלחמה בעזה.   

בני מיכלסון, האוגדה הראשונה - אוגדה 38 במבחן קרבותיה הראשונים – סיני 1956, הוצאת מודן, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, צה"ל – מערכות באדיבות הוצאת מודן, משרד הביטחון מאז מלחמת ששת הימים השתתפו אוגדות צה"ל בקרבות בשלוש החזיתות – דרום, צפון ומרכז. לא רבים הפנימו אז  כי הפעלה מבצעית ראשונה בקרבות מול אויב היתה לאוגדה 38 במלחמת סיני ב-1956 בפיקודו של אל"מ יהודה ואלך, לימים ד"ר ואלך שעמד בראש העמותה להיסטוריה צבאית. אל"מ מיל' ד"ר בני מיכלסון, שהיה רמ"ח היסטוריה בצה"ל ועומד אף הוא בראש העמותה להיסטוריה צבאית, יזם מחקר מורשת קרב היסטורי מדוקדק לבניין הכוח וללחימתה של אוגדה זו ב"קדש". לראשונה בתולדות צה"ל הופעלה במלחמת סיני מסגרת אוגדתית (38) עם שתי חטיבות שריון, אחת סדירה (7) ואחת מילואים (37) ושתי חטיבות חי"ר מילואים (4 ו-10). במהלך המלחמה השמידה האוגדה ארבע חטיבות אויב. אוגדה 38 ביצעה תמרון אוגף מכריע במלחמה, על ידי שניתבה את חטיבה 7 דרך מצר הדייקה לשטח המפתח של צומת אבו עגילה ולעורף מתחם אום־כתף המצרי, ובמקביל חדרה לעומק סיני בטווח של 250  ק"מ. מפקד האוגדה אל"מ ואלך התמנה למפקד האוגדה בגיל 35, לאחר סדרת תפקידי מפתח שהקנו לו ניסיון מבצעי והדרכתי עשיר הן בשדה והן במטה.  המחקר בוחן במקביל את מקומה של אוגדה 77 במערכת סיני בפיקודו של אלוף חיים לסקוב, שהיה מפקד גיסות השריון ותחת פיקודו חטיבת חי"ר סדירה (1, גולני) וחטיבת שריון מילואים (27). פרק נכבד במחקר מוקדש להשוואת לחימת האוגדות ותוצאותיה. המחקר שופך אור על תהליך הפיכת האוגדה למפקדה על־חטיבתית קבועה, כלקח ממלחמת סיני ולקראת מלחמת ששת הימים, מתאר בפירוט רב את בניין הכוח של האוגדות המשימתיות בצה"ל מראשית דרכו ב-1949, את הפיקוד והשליטה באוגדות במלחמת סיני  ואת השתתפות חיל האוויר בקרבות האוגדתיים.  מחקר זה נעשה בכלי חשיבה אקדמיים, הקנה למחבר תואר ד"ר והפך באמצעות הספר להיות בעל ערך לחקר הקרבות של מלחמת קדש לעיון הציבור הרחב.

ג'נרל דיינמיקס תטמיע יכולות ענן, בינה מלאכותית ועוד על מנת לשפר את המוכנות של הפיקוד לעשור הבא Photo by: Courtesy Photo | https://www.centcom.mil/MEDIA/IMAGERY/igphoto/2003412724/ חברת ג'נרל דיינמיקס חתמה על חוזה (922 מיליון דולר) לשדרוג התשתיות הטכנולוגיות של פיקוד מרכז של צבא ארה"ב, האחראי גם על המזרח התיכון.   החברה הודיעה שהכוונה היא להעשיר את פיקוד סנטקום בשדרוג מערכות הנתונים באמצעות בינה מלאכותית, לימוד מכונה ושרותי ענן, על מנת לשפר את האיכות והיעילות של הרשתות השונות. סגן בכיר בג'נרל דיינמיקס בריאן שרידן הסביר ל-BREAKING DEFENSE שחדשנות טכנולוגית הכרחית כדי לשמור על יציבות ולהגן על האינטרסים הביטחוניים של ארה"ב באזור שבו פועל סנטקום שהוא בעל חשיבות  אסטרטגית.  נשיאת ג'נרל דיינמיקס איימי ג'ילילנד הוסיפה ואמרה שהחברה השקיעה סכומיי עתק בפיתוח הנדסה דיגיטלית. המודרניזציה של סנטקום כוללת שיפור שיטות הגנת סייבר והנהגת שיטות פעולה שימנעו תקיפות סייבר מהסוג שאירע בשנת 2022, כאשר האקרים רוסיים השיגו גישה לשרתים של משרד המשפטים האמריקני וסוכנויות פדרליות נוספות.    

יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: "אנו מסכמים את שנת 2023 כשנת שיא בפעילות המקצועית והעסקית ברפאל״ | מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "בשנה הקרובה, אנו צפויים לקלוט כ- 2,000 עובדים חדשים״ תמונה: רפאל חברת רפאל מפרסמת את תוצאותיה הכספיות לשנת 2023. עלייה של 21% בהיקף מכירות החברה שהסתכמו ב – 14,043 מיליון ₪, לעומת 11,586 מיליון ₪ בשנת 2022. גידול של 85% בהיקף ההזמנות שקיבלה החברה בשנת 2023- 29,864 מיליון ₪ לעומת 16,104 מיליון ₪ בשנת 2022. צבר הזמנות בהיקף של 52,416 מיליון ₪, עלייה של 47% לעומת הצבר של שנת 2022 (35,636 מיליארד ₪) המהווה 3.6 שנות מכירה. רווח נקי של 588 מיליון ₪, עליה של 17% לעומת הרווח הנקי ב- 2022. רווח גולמי של 2,928 מיליון ₪, עלייה של 19% לעומת השנה המקבילה. צבר ההזמנות בעלייה בשיעור של 47% לעומת שנת 2022 - 52,416 מיליון ש״ח. היקף ההזמנות בשנת 2023 עלה בכ- 85% ועומד על 29,864 מיליון ₪ 57% מההזמנות מלקוחות בחו"ל (17,072 מיליון ₪) והיתר 43% מישראל (12,792 מיליון ₪). הרבעון הרביעי של שנת 2023 היה רבעון שיא בהיקף הפעילות. ברבעון זה לבדו התקבלו ברפאל הזמנות חדשות בסך 14,514 מיליון ₪ (לעומת 5,737 מיליון ₪ ברבעון 4 2022) כאשר למעלה מ- 61% מהזמנות אלה הן הזמנות מהעולם בעקבות השלמת עסקאות ייצוא גדולות. היקף המכירות ברבעון הרביעי עמד על 4,594 מיליון ₪, עלייה של כ- 19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.  יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: "אנו מסכמים את שנת 2023 כשנת שיא בפעילות המקצועית והעסקית ברפאל. המכירה של "קלע דוד" לפינלנד, עסקת מכירת טילי הספייק ליוון, ועוד.״ מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "בשנה הקרובה, אנו צפויים לקלוט כ- 2,000 עובדים חדשים, טובי המהנדסות והמהנדסים שיצטרפו לחברה שהיא חוד החנית של המחקר והפיתוח בישראל.״ בחודש יוני חשפה החברה את הטיל המיירט "קלע חד" (Sky Sonic) הפיתוח הייעודי כנגד טילים היפרסונים. לצד זאת המשיכה רפאל לערוך ניסויים מתקדמים למערכותיה והשלימה, בשיתוף עם מנהלת חומה במפא"ת, משרד הביטחון סדרת ניסויים מתקדמים במערכת "קלע דוד" ולקראת סוף השנה קיימה ניסוי מורכב בתצורה החדשה של מערכת הספיידר AiO שיירט כטב"מ במתאר מאתגר. לצד זאת ממשיכה רפאל בפיתוח המתקדם של מערכת "מגן-אור"- מערכת לייזר רב-עוצמה ליירוט איומים אוויריים. בתחום היבשה קיימה רפאל יחד עם משרד ההגנה של בריטניה סדרת ניסויים חיים במערכת "מעיל רוח" לקראת התאמת המערכת לטנק הצ'אלנג'ר העתידי. מערכת "מעיל רוח", מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית היחידה בעולם השלימה אינטגרציה על גבי 16 פלטפורמות שונות בעולם. כמו כן, בחודש ספטמבר 2023 נקלט בחיל האוויר בטייסת 144 "הניצוץ", הכטב"מ החדש מתוצרת חברת הבת "אירונאוטיקס" אשר יהיה חלק ממערך "ענני סערה" המשותף לחברת רפאל, אירונאוטיקס חיל האוויר וזרוע היבשה.  במהלך מבצע "מגן וחץ" בחודש מאי 2023 ביצעה בהצלחה מערכת "קלע דוד" שני יירוטים מבצעיים ראשונים ובמהלך מלחמת "חרבות ברזל" הפכה המערכת להיות מרכזית במערך ההגנה האווירית על שמי ישראל. בהמשך, במהלך מבצע "בית וגן" בג'נין בחודש יולי 2023 מובצע החימוש המשוטט ממשפחת ה- SPIKE ה"מעוז" (Fire Fly). עם פרוץ הלחימה ב- 7 לאוקטובר התגייסה רפאל באופן אינטנסיבי לתמיכה בצה"ל ובמערכת הביטחון והתארגנה במהירות בכדי לתת מענה בתוכנית עבודה מותאמת לצרכים ולאתגרים בטווח הקצר והארוך, ובמרכזה האצת האספקות והטמעת המערכות של רפאל לצה"ל, במקביל לשמירה על רציפות הפעולה של רפאל מול לקוחותיה בחו"ל. הואצו פעילויות לאספקת מערכות שתומכות במאמץ המלחמתי, תוך מיקוד בייצור טילים מיירטים למערכות "כיפת ברזל" ו"קלע דוד", טילי ספייק שונים, חלקים למערכת "מעיל רוח" וכן עבור עשרות מערכות נוספות. כמדיניות רפאל משקיעה מדי שנה כ- 8% מסך הכנסותיה לתקציבי מחקר ופיתוח המאפשרים לפתח את הדורות הבאים של המערכות ואת טכנולוגיות העתיד. בשנת 2023 זכתה רפאל בפרס ביטחון ישראל (ה-59 במספר) על פרוייקט ייחודי. חברת רפאל היא המעסיק הגדול ביותר בצפון הארץ עם כ- 8,500 עובדים באופן ישיר וכ- 20 אלף בתי אב נוספים באופן עקיף ורכש שנתי בהיקף של כ- 4 מיליארד ₪ מקבלני משנה, רובם בצפון הארץ. בשנת 2024 מתעתדת רפאל לגייס כ-2,000 עובדים חדשים. מאז הפיכתה לחברה עסקית העבירה רפאל למדינה דיבידנדים בסך למעלה מ- 2.5 מיליארד ₪.