רבות נכתב במדור זה בשבועות האחרונים על השינויים הדרמטיים בהרגלי הצפייה, כאשר על פי הנתונים, הצופים החדשים של ערוץ 14 מגיעים מרשת 13 וגם חדשים. אבל מה אנו יודעים על אופי הצפייה שלהם, ואיך תיראה, לפחות מנקודת מוצא אקדמית, המפה התקשורתית עוד כמה שנים? ד"ר ניסים כץ, מומחה למדיה ופוליטיקה, המכללה האקדמית כנרת, משיב לכמה שאלות, ומספק אבחנה חותכת משלו: "ככל שערוצי משנה יגדלו על חשבון הערוצים הגדולים, ניתן יהיה לראות קריסה של אחד מהגדולים, כך שבהמשך נראה איחוד של ערוצים או העלמות של אחד מהם.

ציוץ של ראש מערכת החדשות הפורשת של "גלובס" גלית פורת, חושף פרט מעניין, שנפל עד כה מתחת לרדאר: ד"ר רפי ביטון, היועץ המרכזי של שר המשפטים יריב לוין להפיכה המשפטית ואחד המועמדים המובילים של יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן לעליון - הוא חבר דירקטוריון בעיתון. כזכור, בגלובס מצהירים מתחילת ניסיון ההפיכה המשטרית של הממשלה, על תמיכה ב"פשרה", ואף פרסמו שער עם ממצאי סקר בנושא, שזכה לביקורת בשל היותו מניפולטיבי ומדגיש את הרוב לתומכי הפשרה - בעת שהרוב הוא למתנגדים. עוד לפני כן, גלובס נחשב לאחד מכלי התקשורת הלעומתיים למערכת המשפט, יש שיאמרו באופן פעיל ממש - עם פרסום מוסף מרכזי שעסק בשאלת אי-האמון במערכת, באופן שגויס בשירות הקמפיין נגד מערכת המשפט. כך או כך, בשום שלב, לא הוצג ביוזמת העיתון התפקיד המרכזי שממלא חבר הדירקטוריון במהלך של הקואליציה. כך לדוגמה, לפני מספר שבועות, פורסמה בגלובס כתבה ארוכה תחת הכותרת "אפשר להגיע לפשרה? ארבעה מומחי משפט מכל הצדדים מדברים על הרפורמה". לצורך כך כינסו בעיתון את לשעבר המשנה ליועמ"ש לענייני משפט ציבורי-מינהלי דינה זילבר, השופט בדימוס עודד מודריק, ד"ר רפאל ביטון וד"ר אדם שנער. בסוף הכתבה פורסם אמנם גילוי נאות ("גילוי מלא") על התפקיד שממלא ביטון בעיתון - אלא שכלל לא ברור כיצד ניתן בכלל להציגו כ"מומחה" נטול פניות, בזמן שהוא עצמו מתגאה בהובלת וניסוח הרפורמה.