נמרוד ניר, פסיכולוג פוליטי (האוניברסיטה העברית) שוחח עם אראל סג"ל ודוד ורטהיים ב־103fm על מחקר האקדמי שערך ובדק את מידת האמון שהציבור רוכש לכלי התקשורת והעיתונאים. "היום העיתונאים נהיו יותר חשובים מכלי התקשורת שבהם הם משדרים", אמר ניר. לדבריו, הנתונים (ראו בהמשך) מראים עד כמה הציבור חצוי, מבחינת המחשבה על אמינות העיתונאים. "אראל סג"ל, כשמסתכלים רק בקרב אנשי ימין, הוא במקום הרביעי, כשמסתכלים בקרב אנשי שמאל, הוא פתאום בעשירייה השנייה, הכול נהיה כל כך פוליטי". ממצא מעניין נוסף נוגע לגופי התקשורת המרכזיים. בעוד כאן, ידיעות אחרונות ורשת 13 נתפסים בעיניי הציבור כמאוזנים, קשת 12 נתפסת כשמאלנית יותר. איך ההובלה המובהקת שלה בטבלאות הרייטינג מתיישבת עם היות הציבור ימני ברובו, וכיצד תרמה אילה חסון - אחד הנכסים הבולטים של חדשות 13 - למיצובה החדש של החברה?

לפני מספר שבועות, עם שידור פרק החתונה הגאה ב"חתונה ממבט ראשון" נגררתי לויכוח עקרוני - האם עצם שידור חתונה גאה בפריים טיים של הערוץ הנצפה בישראל הוא הישג בפני עצמו או שמא יש חשיבות לחתנים שנבחרו להשתתף בתוכנית. אלה שטענו שמדובר בהישג הזכירו כמה רחוק הגיעה הנורמליזציה של הקהילה הגאה בישראל, עד לשידור טקס שבירת כוס של שני גברים שחוגגים את אהבתם בפני עשרות אורחים ובני משפחה. אחרים ואני ביניהם, שמו דגש על ליהוק החתנים עצמם (מתן וגיא, רופא שיניים ורואה חשבון) ותהו עד כמה הם מייצגים את ההומו הממוצע שצופה בתוכנית בבית ואיזה מסר הוא מקבל מזה. ואז הגיע "אין עוד אהבה כזאת" סרטו של אסי עזר ששודר אתמול בקשת 12 (בהפקת קסטינה תקשורת ובבימויה של ציפי ביידר) והוכיח שיש דברים שכולנו יכולים להתאחד סביבם. למשל, העובדה שהסרט הזה היה תיעוד אישי, נרקיסיסטי ומגלומני שראוי היה שיישאר בקרב חברים ובני משפחה. רגע לפני שאתייחס אל הסרט עצמו, יש כמה דברים שאפשר להסכים עליהם: אסי עזר הוא אחד מאנשי התקשורת הפופולריים בישראל, עם מיליון עוקבים באינסטגרם וקמפיינים שמשאירים אותו על המסך גם בהפסקת הפרסומות, קשה לחשוב על מישהו שאנחנו רואים יותר ממנו. גם בעלו של עזר, האדריכל אלברט אסקולה, הפך לסלב לא קטן עם קמפיין (משותף) לחברת ביטוח, הופעה בתוכניות ריאליטי ונוכחות קבועה ברשתות החברתיות זה של זה. בחודש מרץ האחרון השניים הודיעו שהפכו להורים באמצעות הליך פונדקאות בארה"ב והכירו לעולם את בתם אלכס. עכשיו, קצת יותר משלושה חודשים אחרי, זכינו לראות תיעוד של החודשים הראשונים של אסי, אלברט ואלכס, וקיבלנו גם חשיפה ראשונה של תורמת הביצית והפונדקאית שסייעו להם בתהליך.

מה עושה עיתונאי חוקר שמגלה יום אחד בהיר שהפך ליעד למעקב ממשלתי? במסגרת כנס חופש העיתונות הבינלאומי שיתקיים השבוע ישודר ריאיון שערכה טל שלו עם סאבולץ' פאני, עיתונאי חוקר הונגרי אשר גילה בשנה שעברה כי תוכנת הריגול "פגסוס" הותקנה על הסמארטפון שלו. פאני היה אחד הראשונים שהחליט לנקוט בצעדים משפטיים נגד חברת NSO והגיש כנגדם תביעה. לפי תחקיר שערך עיתון "הגרדיאן" הבריטי המנהיג ההונגרי השתמש בשירותי חברת הסייבר הישראלית NSO על מנת לעקוב אחר הטלפונים של לפחות 10 עורכי דין, פוליטיקאי ולפחות חמישה עיתונאים. פאני עובד באתר החדשות ההונגרי "דירקט 36", אחד מכלי התקשורת האחרונים בהונגריה שלא נשלטים על ידי ראש הממשלה ויקטור אורבן. מכשיר הטלפון של פאני נפרץ לפחות 11 פעמים על פני תקופה של שבעה חודשים ב-2019. כך עולה מניתוח נתוני המכשיר שבוצע במסגרת "פרויקט פגסוס". בכל המקרים, הפריצות אירעו ימים ספורים לאחר שפנה לגופי ממשלה בהונגריה בבקשת תגובה לכתבות שעליהן עבד. ההנחה היא כי כך ביקשו הרשויות לגלות אילו תחקירים הוא צפוי לפרסם וניסו להתחקות אחר מקורותיו. אחת הפריצות התרחשה בזמן שעבד על כתבה שעסקה בבנק השקעות בינלאומי בתמיכה רוסית, שדחף להקמת סניפים בבודפשט - ונחשד כסיפור כיסוי של סוכנויות ביון ממוסקבה. צלם עיתונות הונגרי שסייע לפאני בעבודה על הכתבה היה אף הוא יעד לריגול באמצעות התוכנה של NSO. באותה תקופה עבד גם על כתבת תחקיר על הקשר בין אורבן לנתניהו. הוא אומר בראיון שהיה קשר ישיר בין הביקור של נתניהו בהונגריה וביקור הפוך של יועץ לביטחון לאומי הונגרי בארץ למועד הפעלת פגסוס נגד מטרות בהונגריה. פאני זכה בפרסים על סיקור בתחומי חוץ וביטחון ונושאים רגישים אחרים. יש לו רשת של אלפי אנשי קשר במדינות שונות, ובהן ארה"ב, שבה למד בתמיכת מלגת פולברייט במשך שנה. לכן הוא נהפך ליעד אידיאלי למנגנוני המודיעין ההונגריים, הידועים בחוסר החיבה שלהם להשפעה אמריקאית. הריאיון המלא ישודר בכנס חופש העיתונות הבינלאומי ביום חמישי. הנה חלקים עיקריים ממנו.