עמית סגל הוא כמו כוסברה, או שאוהבים או ששונאים. מעריציו הרבים בולעים בשקיקה כל דיווח, טור או ציוץ שלו, בעוד שונאיו מגיבים בסלידה בלי להקשיב בכלל למה שיש לו לומר. "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית", ספרו הראשון, עשוי לשנות את הסטיגמה - פשוט כי מדובר בספר מעולה

ההחלטה ככל הנראה נפלה אצל שר הבטחון בני גנץ, והיא הייתה צפויה: סגירת גל"צ לא תקרה במשמרת שלו. היא הפכה מתוכנית עבודה ל"אופציה", ככה לפחות עולה מראיון שנתן אמש (רביעי) לחדשות 12. האמירה המסויגת נותנת משנה תוקף לפרסום השבוע בוואלה! ברנז'ה אודות השאלות שעולות ממינויה של גלית אלטשטיין למ.מ מפקד גל"צ. אם גנץ אינו מתכוון לסגור את התחנה, מה הטעם במינוי זמני לשלושה חודשים? אגב, בראיון עצמו, אלטשטיין כבר לא נקראה ממלאת מקום, אלא המפקדת הבאה לכל דבר ועניין. כך או אחרת, ההכרזה על המינוי, רגע לפני סיום כהונתו של המפקד הנוכחי שמעון אלקבץ, הגיעה לאחר שהשר הבין שסגירת התחנה לא תלויה רק בהחלטתו אלא דורשת לכל הפחות החלטת ממשלה, בקואליציה מורכבת שספק אם חבריה ישתפו פעולה עימו. כך למעשה, נסתם הגולל, במערכה הנוכחית, המי יודע כמה במספר, על האפשרות לסגירת גלי צה"ל. ההערכה הרווחת היא כי גם גנץ כבר הבין שהסגירה לא תהיה במשמרת שלו. הביטוי הפומבי שנתן אתמול לדברים הייתה רק היציאה מהארון. שקוף או לא, תקין או לא - שווה להסתכל רגע על המינוי לגופו: מה בעצם נדרש ממפקדת גלי צה"ל הטריה? קודם כל אלטשטיין מוגדרת כממלאת מקום, תמיד אפשר "לערוף את ראשה" (כאן, דווקא, גנץ היטיב ללמוד שיעור פוליטי מנתניהו - שהיה ממנה כרוני של ממלאי מקום ולעולם שלט בהם), היא עומדת לנהל ארגון "זומבי" חי-מת שחרב תלויה מעל ראשו באופן תמידי גם בפן המקצועי וגם בפן התקציבי, וכל עוד היא עצמה מוגדרת ממלאת מקום - החרב רק תלך ותתחדד.

א. ללא אירוויזיון, זאת הייתה העונה של המיליון: אחרי שנאלצה להחליף את הפרס, "הכוכב הבא" הבטיחה השנה סיפור חדש, כזה שמדברים בו על בניית קריירה, עם דגש על "אמנות" ו"מקום בתעשיית המוזיקה". לא עוד ריאליטי שנפלטים ממנו, אלא בית ספר למוזיקה שהתלמידים המצטיינים עושים את זה בגדול. אחד מאמצעי השיווק היה אותו פרס חליפי: מיליון שקלים. אמש, בגמר (קשת 12) שנערך בזאפה לייב פארק בראשון לציון, מילת הקסם חזרה על עצמה שוב ושוב. זה היה "גמר המיליון" בין אמנים "ששמים עליהם את המיליון" שנותנים "ביצוע ששווה מיליון". לרגעים זה היה מבלבל: מה בעצם "הכוכב הבא" מוכרת? מה האמצעי ומהי התכלית? והאם, ביקום המוזר שמתנהל בתכניות של ז'אנר טלוויזיוני גוסס ושחוק, זה בכלל משנה? ב. אז יחסית לגמר המיליון, זה היה ערב בלי כיסוי, שקצת שמט את השטיח מתחת לרגלי החשיבות העצמית והמחמאות המופרכות, וחשף הרבה מאוד זיעה מהניסיון למכור את האירוע כערב טלוויזיוני יוצא דופן. לא בדיוק קלאס באפס מאמץ. בסיכומו של דבר, זה היה ערב פושר לחלוטין, שמרני ולא מסעיר: אף לא אחד מהביצועים טלטל את העולם, שולחן השופטים המנופח היה כמעט מיותר, בעיות סאונד חזרו על עצמן, וגם אם אסי עזר ורותם סלע כבר מיומנים בהובלה של שידורים חיים מהסוג הזה, הכל נראה הרבה פחות נינוח הפעם. מיליון שמיליון - איזה פיהוק.