פעם הייתי פריקית של פסטיבלי יין, הסתובבתי בין עשרות דוכנים ולא הפסקתי לשתות, או מה שנקרא: "הייתי צעירה והייתי זקוקה ליין". אלא שהבעיה בפסטיבלים הגדולים הללו, כייפים ככל שיהיו, היא שבסופו של דבר מדובר ב"תפסת מרובה לא תפסת". ברוב המקרים את מקבלת שלוק וחצי מכל יין, בדרך כלל טועמת יותר מידי יינות שמעוורים את החיך, ובסופו של דבר את נשארת במעין תחושה מרחפת של שכרות שבה אין לך באמת מושג מה שתית, מתי, מה היה טעים, מה היה חדש עבורך, ומה תרצי לשתות שוב?