וודקה-מרטיני "מנוער, לא מעורבב" הוא ככל הנראה המשקה הכי מפורסם בתולדות הקולנוע, בזכותו של הגבר-גבר האולטימטיבי של כל הזמנים, המרגל המושלם, 007 - בעל הרישיון להרוג, שהסיבה היחידה שיש לו להוציא מידיו את הדרינק היא רק כדי לענג את "נערת בונד" התורנית. טוב נו, לא רק הנורמות השתנו מאז חפן שון קונרי המנוח את ישבנן של שחקניות המשנה שלו, אלא גם עולם האלכוהול - בעידן שבו מתחרים התאגידים הגדולים על פלח השוק של משקאות עם אפס אחוזי אלכוהול, כדי להמשיך ולמכור גם בעידן הבריאות, ספק אם גיבור קולנועי ששתה פעם בערך כמו ניקולאס קייג' ב"לעזוב את לאס וגאס", להיות סמל למשהו. הטקסט הזה אינו מתיימר להקיף את כל הפילמוגרפיה האלכוהולית של ג'יימס בונד לדורותיו (בשביל זה הייתם צריכים עוד כמה ג'יגה בזיכרון, שלא לדבר על כבד ספייר), אלא רק להעלות באוב כמה לגימות שנחרטו בזיכרון.