תערוכת הבוגרים של המחלקה לצורפות ואופנה של בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, בראשות המעצבת שלי סתת-קומבור, שזו השנה השישית לכהונתה, נפתחה השבוע (3/8) במשכנה החדש, השקוף והחשוף, של האקדמיה בלב מרכז עיר הבירה, ואנחנו היינו שם רגע לפני שהקהל הרחב מגיע להתרשם ולחוות. 34 סטודנטיות וסטודנטים נרגשים קיבלו את פנינו כשהם עומדים בגאון לצד מיצגי פרויקטי הגמר שלהם, רגע אחד אליו מתנקזים ארבע שנות לימוד, מתיחת גבולות ועבודה אינטנסיביות עד מאתגרות. כמו בשנים עברו, העיסוק בסביבת הגוף בבצלאל, מלבוש, דרך צורפות, אביזרים ועד אובייקטים, מבטא את זהות המחלקה ואת ייחודה בזירה המקומית והבינלאומית. משכך, לא פלא שאת עינינו וסקרנותנו תפסו האביזרים, בדגש על נעליים וסנדלרות. הסטודנטים שבחרו לעסוק בכך הציגו קראפט מוקפד ועושר חומרי וטכנולוגי; ממלאכות יד מסורתיות, דרך סנדלרות ועבודה עם עור או חומרים מתקדמים, ועד להדפסה תלת-ממדית בטכניקות מתקדמות. עם כל הנעליים ניתן ללכת (לפחות 5-10 צעדים), וזהו למעשה התנאי שסתת-קומבור וצוות המנחים מציבים הסטודנטים.

מה האסון הקוסמטי הכי גדול שקרה לך? "לפני שנים קניתי סדרת טיפוח של חברת קוסמטיקה מאוד ידועה ויקרה מחו"ל, קניתי ממש הכל - סבון פנים, קרם יום, קרם לילה, קרם צוואר, קרם עיניים, מסיכות ומה לא… ניקיתי, מרחתי ובלילה הגעתי לבית חולים עם אלרגיה קשה, קיבלתי זריקת קורטיזון וכל המוצרים נזרקו לפח, מאז אותו מקרה אני בוחרת מוצרים טבעיים אחרי שאני מנסה אותם באזור קטן ונסתר בפניי". ניתוח/טיפול שנורא בא לך לעשות ואין לך אומץ? "אין לי חזה מפואר… ובימי הדוגמנות שלי, בעיקר בתצוגות בגדי ים חשבתי אולי לעשות הגדלת חזה, אבל איכשהו תמיד הסתדרתי עם מילוי כזה או אחר (ספוג שהייתי גוזרת למשל). היום החזיות מרופדות והשאר היסטוריה, בעידן שרבות עושות הגדלות הקטנות והרמות, הבנתי שעניין החזה לא באמת מפריע לי ונוח לי כפי שאני".