"שרית אמרה למחוא כפיים", שרה שרית חדד בשיר "שרית אמרה" מתוך אלבומה החדש, "שירת חיי", המוקדש לבתה האמצעית שירה, ומתכוונת ככל הנראה לשרית חדד. יפה לה גוף שלישי. שרית בכל מקרה יודעת מה היא אומרת. עוד הוראות בגוף המזמור: להרים ידיים, להרים לחיים, לקפוץ למעלה. "הלילה תרקדו עם שרה", מבטיחה/מאיימת מי שנולדה במגדל העמק וגדלה בחדרה כשרה חודדטוב, ומוסיפה, "הלילה תסמכו עליי". ברור שנסמוך. על מי נסמוך אם לא על הזמרת הלאומית אחרי 31 שנות קריירה מטורפות שאותן תחגוג ב-16 וב-17 בספטמבר, כמה ימים לפני יום הולדתה ה-48 (אם כי "זה לא הגיל, זה התרגיל", היא מתריסה באותו להיט חפלות פוטנציאלי), בשני מופעי סולד אאוט בפארק הירקון. כן, הגיע הזמן ממזמן לטקס ההכתרה הבלתי נמנע של מי שבמו ידיה ומיתריה הפכה את מה שנקרא פעם "זמר מזרחי" לפופ אמצע הדרך ומרכז המדינה שלפיו מתיישרים רוב הכוכבות והכוכבים שנולדו אחריה, בהשראתה ובצלה. יש מקום לכולם, כמובן, אבל חדד יודעת לקחת יפה את המקום שלה. כמה יפה? היא יכולה לשיר על עצמה בגוף שלישי, ולא סתם לשיר. "שרית אמרה" זאת ווחאד אמירה. "שרית אמרה" אומר שהעם עושה מה שמלכתו אומרת לו לעשות. אם היא תגיד לו לקפוץ מהגג, כלשון הביטוי העממי העתיק, הוא יקפוץ, אלא מה.

לאחר שנודע כי הכוכב ישוב לארץ באפריל עם מופע מוזיקלי-תיאטרלי, אמש ביטל אותו, לדבריו בגלל שההודעה לעיתונות ייחסה לו ציטוטים שלא אמר, ובהם האמירה כי הוא "חש קירבה והזדהות רבה" עם הקהל הישראלי. "לא אמרתי את המשפטים האלה", טען מלקוביץ' - וביטל את הגעתו

פסטיבל הסרטים חיפה חוזר עם כמה מהשמות הגדולים בקולנוע, סרטים שכבשו את קאן וונציה - וגם סרט חדש שמבוסס על סיפור של אשכול נבו

בדצמבר 2025 נערך בכנסת דיון בנושא פגיעות מיניות טקסיות. מספר נשים שאזרו אומץ העידו בפני הוועדה לקידום מעמד האישה על תקיפות מיניות מאורגנות, שהתרחשו כשהיו ילדות וכללו פגיעה על ידי מספר רב של אנשים - מה שנשמע כמו כת של פדופילים. במדינה מתוקנת, סיפור כזה היה הופך לכותרת ראשית ומוציא אנשים לרחובות בדרישה לחקירה. בישראל, בין סבבים של מלחמות עם איראן ומאבק הישרדותי יומיומי, העניין נבלע איפשהו באמצע המהדורות ונדמה שנשכח. "השמועה", דרמה המשטרה הפסיכולוגית של HOT, מחזירה את הנושא למרכז הבמה וכפי שמעידה שקופית הפתיחה שלה: "נכתבה בהשראת אירועים אמיתיים" למרות שהיא נותנת להם פרשנות בדיונית ואישית. משה אלחייני (אושרי כהן) הוא בלש משטרה עם עבר בעייתי שהועבר ללא רצונו מיחידת הנוער ליחידת המרכזית של משטרת ירושלים. בסמוך למעבר מגיעה לאוזניו שמועה על פרשה שמזעזעת את הקהילה החרדית - מספר רב של ילדים שמספרים שהותקפו מינית על ידי "סבתא", זקנה ערירית שעלתה מבלרוס והתגיירה. לפי הסיפורים, הילדים נלקחים מביתה דרך מנהרה סודית שמובילה מתחת לכנסיות בעיר העתיקה, שם קבוצה של כמרים מבצעים בהם פשעים מיניים. אלחייני, שכל מאפיין בדמותו אמור לסמן לנו שאינו משחק על פי הכללים, לא מתרגש מחוסר שיתוף הפעולה של חברי הקהילה ומההתעלמות של מפקדיו ומחליט לחקור את הפרשה. במקביל, בחייו האישיים, אשתו (עינת הולנד) נמצאת בהריון עם בן ראשון אחרי שתי בנות והוא חווה סיוטים קשים הקשורים באביו נהג המונית (ששון גבאי) ודודו (שמ)שון - שמיל בן ארי בתפקיד ראשון מאז שהועלו נגדו תלונות על הטרדות מיניות - שגורמים לו להרטיב במיטה ושולחים אותו לפגוש לראשונה בחייו פסיכולוג (מנשה נוי).

מקלמור מטיף נגד הכיבוש וקורא "לשחרר את פלסטין", אבל עכשיו דווקא הבית שלו בסיאטל גונב את ההצגה ומסבך מעט את המסר שהוא מהדהד על הבמה

סטיבי וונדר חוזר לבמה - והפעם עם אחד האלבומים הגדולים בקריירה שלו: המוזיקאי האגדי הכריז על סיבוב הופעות עולמי לציון 50 שנה לאלבום "Songs in the Key of Life", שבמסגרתו יבצע את האלבום המלא על הבמה. סיבוב ההופעות ייצא לדרך ב-13 באוקטובר בברמינגהאם שבאנגליה, ומשם ימשיך בין היתר לפריז, קופנהגן, אוסלו, סטוקהולם, אמסטרדם, דבלין ולונדון. אחרי סיום החלק האירופי בגלזגו ב-11 בנובמבר, וונדר יחצה את האוקיינוס ויגיע לארצות הברית. ההופעות באמריקה ייפתחו ב-19 בנובמבר במדיסון סקוור גארדן בניו יורק, וימשי לכושיקגו, וושינגטון ודטרויט - עיר הולדתו של וונדר, שבה יקיים שתי הופעות רצופות. סיבוב ההופעות ייחתם ב-19 בדצמבר באינטואיט דום בלוס אנג'לס.

טקס פרסי אופיר 2026: תיקי דיין ועידו טאקו זכו בפרסי המשנה, "עצמאות" צובר פרסים ועומר שם טוב סיפר על החלום להפוך לשחקן. לבנה פינקלשטיין קיבלה פרס מפעל חיים: "החיים יודעים לכתוב תסריטים יותר טובים מאיתנו"