שוק משחות השיניים העולמי מגלגל כ- 17 מיליארד דולר בשנה, הקיף השוק המקומי בישראל הוא יותר מ- 320 מיליון שקל בשנה. כמעט מיותר לציין שכבר מזמן שלא מדובר על מוצר "טיפוח", אלא על מוצר צריכה בסיסי שנמצא בשימוש בכל בית בישראל. אז כמה עולה לנו משחת השיניים - וכמה נשלם עליה מעבר לים? ישנם מחקרים רבים העוסקים באיך, מתי ובאיזו תדירות עלינו לצחצח את השיניים: לפני השינה? פעמיים ביום? שלוש - ואם כן, מתי בדיוק...? במחקר שעסק בדפוסי צריכת מוצרי טיפוח הגוף שנערך ע"י המכון לחקר הקמעונאות בשנת 2018 בקרב 769 נשאלים בטווח גילאים 17-35, ציינו 68% מהנסקרים שהם מצחצחים שיניים פעם אחת ביום. 73% מהנסקרים שהעידו שהם מצחצחים יותר מפעם אחת ביום היו בקרב הנשים. כולנו רוצים שיניים בריאות, לבנות ומבריקות אך אחת הסיבות העיקריות לצחצוח השיניים היא תחושת הרעננות ומניעת ריח רע מהפה. סיבה מרכזית נוספת היא כמובן שמירה על בריאות השיניים, שתפגיש אותנו עם רופא השיניים רק לביקורת שנתית ולא לצורך טיפול רפואי.

מנכ"לית תן ביס נורית שקד תסיים את תפקידה בסוף החודש לאחר כ-20 שנה בחברה, מתוכן כמנכ"לית מאז שנת 2016. תן ביס היא פלטפורמת המשלוחים הגדולה בישראל המציעה בין היתר שירות משלוחים ממגוון רחב של מסעדות בכל רחבי הארץ. החברה נוסדה בשנת 2000 והפכה לחברה מובילה במתן פתרונות לעסקים באמצעות סבסוד ארוחות לעובדיהם, דבר שהפך אותה לסמל סטטוס עבור העובדים בתעשיית ההייטק. בנוסף למגזר העסקי, האפליקציה והאתר של תן ביס זמינים גם לקהל הרחב עם שירות המאפשר לכל אחד להזמין משלוחים הביתה ולהנות מהטבות מאלפי מסעדות בפריסה ארצית.

העליות בשוקי המניות השבוע גרמו לשינוי כיוון של הדולר מול השקל - השקל חזר להתחזק, ומתחילת השבוע עלה בכ-2.3%. הנפילות שנרשמו בסוף השבוע שעבר בבורסות ארה"ב נמחקו כלא היו, והמשקיעים חזרו בינתיים לנשום לרווחה בהיעדר חדשות רעות נוספות מגזרת אומיקרון. גם באירופה הבורסות עלו השבוע, אומנם בשיעור נמוך יותר מאשר בארה"ב, אך בכל זאת נראה כי המשקיעים לא מתרגשים במיוחד מהתפשטות זן הדלתא. הקורלציה הגבוהה שנוצרה בתקופה האחרונה בין שער הדולר-שקל לבין הבורסות בארה"ב גרמה לדולר לרדת חזרה אל מתחת ל-3.10 אתמול. הבוקר המסחר בדולר נפתח ביציבות סביב הרמה של 3.11 שקלים. על פי הערכות, בנק ישראל שסיים כבר את תכנית הרכישות שלו בהיקף של 30 מיליארד דולר, התערב במסחר במט"ח רק בתחילת השבוע, ובהמשך השבוע אפשר לדולר לצנוח מול השקל.

ההסתדרות, הנהלת חברת "תומר", משרד האוצר וועד העובדים חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי ראשון בחברה, המפתחת ומייצרת מערכות להנעה רקטית. ההסכם מהווה אבן דרך משמעותית בפעילותה של תומר, חברה ממשלתית ביטחונית המעסיקה כ-550 עובדים, אשר הוקמה כחלק מהליך הפרטת תעש. ההסכם נחתם במעמד יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, מנכ"ל תומר אל"מ (מיל') מורדי בן-עמי, יו"ר מרחב לוד בהסתדרות משה ארבלי, סמנכ"ל תכנון בקרה ומשאבים בתומר דני כהן, יו"ר ועד עובדי תומר הראל מור, והמשנה לממונה על השכר באוצר אפי מלכין. במסגרת ההסכם עוברים עובדי החברה מההסכמים הישנים של תעש להסכם קיבוצי חדיש המותאם למאה ה-21, ומאפשר יכולת קליטה, גיוס ושימור עובדים תוך התאמת מבנה השכר למבנה שכר מודרני. כמו כן, הוא מסדיר את תנאי עבודתם של עובדי החברה ומקנה להם מסלולי התפתחות וקידום מבוססי יעדים. ההסכם יהיה בתוקף לשש שנים והוא כולל בין היתר תוספות שכר והטבות נוספות לעובדים. בנוסף, העובדים יהיו זכאים למענק חד פעמי.

המבורגר-חגבים וביצים מהצומח הם רק חלק מזערי מטרנד הפודטק, שהצית את דמיון המשקיעים טרום הקורונה והוביל לנסיקת שווי החברות הפועלות בתחום, עם תחילת המגפה. אך לציבור (גם המשקיעים) יש כנראה זיכרון קצר, ועם ירידת התחלואה והחזרה לשגרה התעמעם מעט הזרקור שנפתח על בריאות האדם והסביבה, והתלהבות המשקיעים מהחברות נטולות ההכנסות, הצטננה והביאה לכך ששווין ירד בהתאמה. "המונח 'פודטק' במגרש של שחקני המזון הבינלאומיים הגדולים מבטא בעיקר טרנד" מסביר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית השקעות 'אופנהיימר', "שהחל עם עליית המודעות למזון בריא, בעיקר בארה"ב, לצד טרנד אי אכילת הבשר והדאגה לסביבה. בעולמות הפודטק מתרכזים בשני סוגי חברות עיקריות: אלה שמייצרות מוצר צריכה ראשוני כחומר גלם לתעשיית המזון, ואלו שמייצרות מוצר מדף. לגבי האחרונות מדובר לרוב בחברות הפועלות לפתח מותג משל עצמן. בין החברות המוכרות יותר נמצאת למשל חברת 'ביונד מיט' הציבורית האמריקאית (בתמונה: ההמבורגר הצמחוני של ביונדמיט), המייצרת תחליפי בשר מבוססי צמחים, ושמוצריה נמכרים כיום, בין היתר, גם כהמבורגרים צמחיים ב'מקדונלדס'. אך בעוד שהתחרות העיקרית שנתפסת לה מגיעה מכיוון חברת Impossible Foods הפרטית, מה שצריך להדאיג את החברות הן לא המתחרות על טכנולוגיה לייצור תחליפי בשר מבוססי צמחים, אלא ענקיות מותגי המזון כדוגמת 'נסטלה' או 'פרוקטר אנד גאמבל'.

הסניף החדש בקניון עופר הגדול בפתח תקווה, מעוצב בדומה לחנויות המותג בבירות המובילות באירופה. תמהיל המוצרים הותאם למזג האוויר הקיים בישראל וכולל קולקציות מיוחדות עבור נשים וגברים בדגש על קולקציית ה-Denim החדשה לצד קולקציות ולקטגוריות האופנה שהמותג מציע, כדוגמת: ביגוד ג'ינס, ערב / אלגנט, הנעלה, תיקים ומגוון רב של אביזרי אופנה.

האם אנחנו בפתחו של רגע היסטורי עבור החברה הערבית וההייטק הישראלי? אחרי שאושרה תכנית החומש הממשלתית של כ-600 מיליון שקל להשתתפות החברה הערבית בהייטק, נערך בנצרת אירוע לציון ההישג ביוזמת ארגון צופן הפועל לבניית הייטק בחברה הערבית, בהשתתפות בכירים בהייטק, בממשלה ובחברה הערבית. התכנית, שאושרה לאחרונה, גובשה ע"י ועד ראשי הרשויות וצופן, בייעוץ Deloitte ובשותפות עם קרן אדמונד דה רוטשילד וארגון הגג של תעשיות ההייטק IATI. את האירוע אירחו ד"ר רמזי חלבי יו"ר ארגון צופן ורביטל דואק וסמי סעדי, מנכ"לים משותפים של הארגון. במהלך האירוע דואק אמרה: "הגענו לרגע שיא אבל לא סיימנו את תפקידנו - שמנו לנו למטרה להגיע ליעד של 20 אלף מהנדסים ערביים תוך חמש שנים, גידול של כ-60% - נרצה לראות אתכם משלבים זרועות יחד איתנו. חלומו של כל ארגון מלכ"רי זה להרחיב את פעילותו - וכעת זוהי השעה לשלב זרועות". סעדי הוסיף כי "יש אנשים שכותבים את ההיסטוריה ויש כאלה שעושים אותה - אנחנו שייכים לחלק השני. יישום התוכנית יסייע לשנות חיים של אנשים, 'לא בפילוסופיה'".

לדברי יו"ר דירקטוריון המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, יוסי רוזן, כניסת האנרגיות המתחדשות לשוק לא יכולה להחליף את הדלקים הישנים. "הדלקים הפוסיליים יישארו איתנו לצד האנרגיות המתחדשות והם יהיו נקיים יותר, אחרת נחזור אחורה"