אם בעבר זה היה רופא או עו"ד, היום כניסה לעבודה בעולם ההייטק הפכה להיות חלומה של כל אם פולניה לילדיה: התנאים מעולים, האתגר המקצועי שמשפיע רבות ובמגוון סגמנטים וגבולות העבודה הגיאוגרפיים (בזמנים נורמליים כמובן) שנפרצים פעם אחר פעם בשליחויות ומשימות מסביב לעולם כולו. אלא שקבלה לעבודה שכזאת בדרך כלל לא פשוטה ודורשת השכלה אקדמאית מדעית מתאימה, שנות ניסיון רבות או אפילו היכרות של האנשים הנכונים. עכשיו, כשהמשק עומד על לא פחות ממיליון מובטלים, הדבר הופך אפילו קשה יותר. אלא שישנן חברות היי-טק שמבינות שיש בחוץ אנשים מעולים, גם ללא ניסיון או ידע אקדמי, ועם קצת מאמץ הן יכולות להפוך אותם להיות עובדים מעולים, בלי קשר לאם למדו ומה למדו. לא הרבה יודעים זאת, אבל חברות היי-טק ענקיות, כגון מיקרוסופט, גוגל, קוואלקום, אלברט וביזאבו, מכשירות בעצמן צעירים וצעירות הרוצים להתקבל למשרות נחשקות בחברה.

זה נכון, אנחנו הולכים לסגר וזה מאוד לא כיף. כל התכניות שהיו לנו לחגים ירדו לטמיון ושוב נישאר בבית תקופה ארוכה. בזמן כזה, רבים מאיתנו תוהים "מי צריך בשמים בכלל?" ובכן, לא רק שזה אף פעם לא מזיק, זה אפילו מועיל. באופן מדעי הוכח שריח טוב יכול לשפר מצב רוח. גם לשיפור מצב הרוח יש דרגות שונות, והבשמים מקוטלגים לפי תווי מחיר. אז למה בעצם אנחנו מחכים? קדימה, בואו נתחיל.

החגים בפתח ונגיף הקורונה לא ממהר ללכת. מהן זכויות העובדים בחגי תשרי בימי המגפה? האם מעסיק יכול להוציא עובדים לחופשה מרוכזת בחול המועד? מה לגבי עובדים שאינם יהודים? עו"ד שבי מיכאלי, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד ליפא מאיר עם תשובות לכל השאלות שמטרידות עובדים ומעסיקים בימים אלה.

סוף שנה הוא זמן של סיכומים וחשבון נפש, ותחילת שנה זמן לגיבוש תוכניות והבטחת הבטחות. השנה הסוף וההתחלה האלה קורים באמצע רעידת אדמה מתמשכת, מצב של אי ודאות קיצוני גם לגבי הרגע הזה וגם לגבי העתיד. למי שבחר גם לפני הקורונה באסטרטגיה של בריחה חלקית או מלאה מהתמודדות עם משימות החיים, הקורונה שחררה אותו מהטרחה למצוא אליבי. שנים רבות הוא יוכל לומר על התקופה הקפואה הזאת "הייתה אז קורונה בעולם", ואנשים יהנהנו בהבנה. זה מסביר הכל. החיים הם תנועה ממינוס לפלוס. כשמישהו לא פועל באופן אקטיבי לפתרון בעיות או להגשמת מטרות, זה סימן לכך שמשהו חוסם את החתירה הטבעית של החיים לקראת התפתחות, התגברות והגשמה. לאנשים אקטיביים לעצור זה להפסיד. ולכן, קשיים ומגבלות מגרות את הכוח היצירתי והם ממציאים את עצמם מחדש, מוצאים דרך לשרוד, להתגברות על המכשול ואף לצמוח. אם הם לא יכולים לעבוד, ישקיעו ביחסים, בתרומה חברתית, בלימודים, יטפלו בעצמם, השקעה שאת פירותיה יראו בעתיד. הם כמו עץ שבזמן בצורת נאלץ למתוח את השורשים שלו עמוק והרחק באדמה כדי למצוא מים, וכך יוצר בסיס רחב יותר לצמיחה עצומה ולפריחה שתבוא עם הגשמים. אנשים גמישים מסוגלים להתאים את עצמם למציאות קשה וגם לשנות אותה תוף כדי נסיעה. אנשים פסיביים יתכנסו עוד יותר במה שקרוי "אזור הנוחות", אזור מחייה שצומצם על מנת להגן על עצמם מפני סכנה או אכזבה.

ועדת המכסות במשרד הכלכלה והתעשייה סיימה את בדיקתה התקופתית וקבעה סנקציות באשר למספר יבואנים. יצוין כי ועדת מכסות מורכבת מנציגי משרד הכלכלה ונציג משרד האוצר וכוללת ייעוץ של רשות התחרות וליווי משפטי צמוד. הוועדה מנהלת את הליך החלוקה, המעקב והאכיפה, אשר מתבצעת בסיוע מינהל האכיפה במסחר, במשרד הכלכלה והתעשייה. חברי הועדה קיימו בשבועות האחרונים ישיבות רבות, לרבות איסוף נתונים, ניתוח דוחות, קבלת מידע וקיום שימועים בכתב ובעל פה לנשואי הבדיקה ולהלן ממצאיה. חברת רמי לוי הפרה את הוראות ההליך התחרותי ליבוא בשר, ביחס למכירת בשר טחון מוזל לצרכן, ומשכך, הורתה הוועדה על חילוט 50% מהערבויות שהפקידה החברה, 5.2 מיליון שקל, כך שהיא תשלם כ-2.6 מיליון שקל. הוועדה החליטה על חילוט הערבויות לאחר שחברת רמי לוי קיבלה התראות על הפרות מחיר בסניפיה, אולם לא תיקנה את ההפרות כנדרש. בפני ועדת המכסות הוצגו ביקורות שביצעו נציגי יחידת האכיפה של המשרד, בסניפי רמי לוי, מהם עלה כי בחלק מהסניפים, מכרה הרשת בשר טחון שיובא במסגרת ההליך במחיר הגבוה בכ-67% מהמחיר לו התחייבה כתנאי להקצאת המכסה. בחלק מהסניפים לא הוצג לצרכנים בשר טחון טרי במחיר של 29 שקל ולא הוצג שילוט כנדרש, כפי שהתחייבה כתנאי להקצאת המכסה.

800,000 מובטלים, סכנת הקורונה, משבר כלכלי חסר תקדים, ממשלה מסוכסכת, שנתיים בלי תקציב מדינה, הפגנות, אלימות ברחובות, מדינה עצבנית, סגר מעיק בפתח, ראש ממשלה שהחל מעוד כ-4 חודשים צפוי להיות מצולם ומסוקר ברצף מכל זווית אפשרית על ספסל הנאשמים. התעקשותך, ביבי, להמשיך בתפקידך - גם אם אתה צודק וגם אם עושים לך עוול במובנים מסוימים (ועושים), במקום לתלות את הנעליים ככל כדורגלן בהגיע עת פרישה, פוגעת בך, במשפחתך ובאזרחי המדינה - חברתית, ערכית ומוסרית, וגם מסכנת את יציבותה הכלכלית של ישראל. כלכלנים רבים מצביעים על כך שהגירעון השנה גבוה בכ-60 מיליארד שקלים מהיעד וצפוי לגדול משמעותית בשל התחייבויות הממשלה בחצי השנה האחרונה, כמו ההבטחה לשלם דמי אבטלה/חל"ת עד יוני 2021 .הגירעון המסתמן לשנת 2021 יעלה על 10% תוצר. אמנם חברות דירוג האשראי הבינ"ל ממשיכות כרגע לתת אמון בישראל, אבל לא לעולם חוסן. שיטת הקופסאות שמושכות את שמיכת התקציב עוד ועוד, ממשכנת את עתידנו לשנים רבות - ויחד עם אירועים לא צפויים עלולה להביא חלילה לשינוי במדיניות הדירוג. במצב כזה מגדל הקלפים הכלכלי שמילא הינו רעוע, עלול להתמוטט. ואז - גם הקסם הכלכלי שהבטחת יפוג.

H&M מגייסת למגוון רחב של תפקידים ואתם אפילו לא חייבים רקע מוקדם בעולם האופנה כדי להתקבל

רמת האי-שוויון בישראל, שאליה התייחסתי בטור שפורסם ב"גלובס" בשבוע שעבר, נתונה לוויכוח. אבל, בדיון הזה יש שלוש נקודות שצריך להביא בחשבון. הנקודה הראשונה היא כללית: מדד ג'יני, כאמור, אינו חזות הכל. הוא מכסה רק את ההכנסה מעבודה, אבל ה-OECD כבר קבע ב-2018 שאי השוויון בעושר (הון) גדול מאי השוויון בהכנסה, ומשקלו של הרכיב הזה באי-שוויון גדל והולך. מדוע? משום שהריבית הנמוכה מרחיבה את האי השוויון, וניפוח ערכם של נכסי סיכון - מניות, אג"ח קונצרניות ונדל"ן - משחק לטובת העשירים. הנקודה השנייה היא משבר הקורונה. המשבר צפוי להחריף את אי השוויון, שכן הוא פוגע קודם כל בחלשים בחברה ובעמותות שמסייעות להם. הנקודה השלישית היא ספציפית יותר למדינת ישראל, שאיננה כשאר המדינות. ישראל חשופה לסיכונים חיצוניים גדולים, והיא משוסעת מבית. במצב כזה, יש חשיבות גדולה לסולידריות. זה גם חלק מהמניעים של אלה המטיפים להטלת מס ירושה, שמעבר לתועלת הכספית שלו, יש בו גם אלמנט של ניראות.