שמי תל אביב התמלאו בשבוע שעבר בכמות גדולה של עורבים, במחזה שהוגדר על ידי גולשים רבים כ"מבשר רעות". אלפי הציפורים השחורות תועדו כשהן חגות סביב מגדלים גבוהים בעיר, בהם מגדלי עזריאלי, בסרטונים דרמטיים שהפכו במהירות לוויראליים ברשתות החברתיות. צופים רבים מיהרו לקשור את הסצנה המטרידה למלחמה המתמשכת מול איראן, וטענו כי המפגן החריג מאותת על אסון מתקרב. הלהקה העצומה יצרה עננים שחורים שנעו מעל קו הרקיע, ובדיילי מייל נטען שהיא הותירה את התושבים והגולשים המומים מעוצמת האירוע. "זה נחשב בעיני רבים לאות מבשר רעות, מכיוון שלעתים קרובות מגיעה אחריו קטסטרופה מוחלטת", כתב משתמש אחד ברשת X. אחרים קישרו את המחזה לנבואות אפוקליפטיות, וציטטו פסוק מספר ההתגלות (חזון יוחנן בברית החדשה) המתאר מלאך העומד בשמש, הצועק אל העופות המעופפים באמצע השמיים להיאסף אל ארוחת הערב הגדולה של אלוהים ("וארא מלאך אחד עמד בשמש ויזעק קול גדול ויאמר אל-צפור כל-כנף אשר-תעוף בחצי השמים באו והאספו על-זבח הגדול אשר לאלהים").

שתיית ארבע כוסות יין היא ללא ספק אחת המסורות האהובות (והמשכרות) ביותר של חג הפסח. בזמן שרובנו יודעים פחות או יותר איך נרגיש או ניראה בסוף הערב, צלם ברזילאי בשם מרקוס אלברטי החליט לקחת את המצלמה שלו ולתעד את התהליך הזה בדיוק. בפרויקט שזכה לשם "פרויקט היין", הוא צילם חברים ואנשים זרים לחלוטין כשהם פיכחים, ולאחר מכן תיעד אותם שוב אחרי ששתו כוס יין אחת, אחרי שתיים ואחרי שלוש כוסות. אלברטי מסביר שהרעיון התחיל כבדיחה, לאחר שגילה את עולם היין בעצמו חודש קודם לכן. הוא רצה לבדוק מקרוב ביטוי מוכר שאהב: "הכוס הראשונה היא בשביל האוכל, השנייה היא בשביל האהבה, והשלישית היא כבר כאוס מוחלט". כדי לתפוס את הניגודיות בצורה האותנטית ביותר, הוא צילם את המשתתפים מיד עם כניסתם לסטודיו שלו. "הם הגיעו אליי אחרי יום עבודה ארוך ועמידה בפקקים", שחזר הצלם. "לא נתתי להם זמן להירגע לפני הקליק הראשון, כדי לתפוס את הלחץ והעייפות האמיתיים שעל פניהם".

רבים מאיתנו מתיישבים לשולחן הסדר בכל שנה עם ספק קטן שמנקר בראש, ושואלים את עצמנו עד כמה סיפור יציאת מצרים הוא היסטוריה מבוססת ועד כמה מדובר במיתוס. פרופסור יהושע ברמן מאוניברסיטת בר אילן החליט לקחת את הספק הזה ברצינות. הוא נסע למצרים יחד עם מומחה לאגיפטולוגיה כדי לחפש עדויות בשטח, והממצאים שלו, שאוגדו להגדה חדשה בשם "הדי מצרים" (הוצאת קורן), מוכיחים שיציאת מצרים הייתה הרבה יותר מסתם בריחה. היא הייתה מלחמה תיאולוגית ופוליטית שהתנהלה בדיוק בשפה של האימפריה המצרית.