משי קליינשטיין מגלמת עולה חדשה מארגנטינה בסרטו החדש של הבמאי. בראיון עם גלית גוטמן וריטה גולדשטיין היא מספרת על שיתוף הפעולה שלה עם מי שנשוי לבת דודתה, השחקן תום אבני ועל הבדיחות שזה יצר על הסט, "אני שומעת אותו צוחק והלב שלי יוצא מהמקום"

לקראת סופ"ש הזוגות של "חתונה ממבט ראשון", הפסיכולוג שליווה אותם לאורך הדרך, דני פרידלנדר, מתכונן לאירוע הגדול של העונה. בראיון ל"גלית ואילנית", הוא מספר על מה שקרה מאחורי הקלעים בטיפול הסוער של שני ודני

תגידו, נרגעתם כבר מנאום הצ'חצ'חים של הנרי דוד? כאילו, עברו לדעתכם מספיק ימים (5) ופרקים של הישרדות (42) מאז, כדי שנוכל לדבר על זה שניה ברוגע? תראו, גם אני זעתי באי נוחות נוראית בדקות שבהן דמותו של דוד פרכסה והתעוותה על המסך. זה לא היה נעים. המילים שלו היו קשות, כל הטון היה מופרז וגרוטסקי והתוכן היה מעולמות ה"לא אומרים דברים כאלה". אבל העניין עם דברים שלא אומרים הוא שהם בדרך כלל דברים שכולם חושבים, או הרבה חושבים. אני לא מתכוונת בהכרח שכולם מסכימים עם מה שדוד אמר על מזרחים. אבל כולם שונאים מישהו, או מישהם. זה בחיווט שלנו. אנחנו מודדים את עצמנו בהשוואה לאחרים, אנחנו מתאחדים ומתלכדים עם בני מיננו/עמנו/לאומנו/ארצנו מתוך הגדרת האחר. אנחנו והם. במובנים מסויימים, שנאה היא אחת החוויות האנושיות הכי מזוקקות ובסיסיות. גם אהבה. אבל עזבו את זה עכשיו, אני רוצה לדבר על שנאה. בכל שבוע אני כותבת כאן טור על נושא אחר. כבר יצא לי לכתוב על נושאים מגוונים מאוד, אבל תמיד בתגובות יש התייחסות לשם שלי. יותר נכון לשמות. יש לי שם פרטי אחד ושני שמות משפחה שהם צירוף שובר שיניים אשכנזי לעילא. ככה יצא. יש קוראים שזה מטרגר אותם נורא. אז הם כותבים שאני אשכנזיה, שמאלנית ופריבילגית. כאילו, זאת חבילת הבסיס. על זה הם מוסיפים עוד כל מיני שמות תואר ואיחולים.

תאונה קטלנית על סט הצילומים: במהלך צילומי מערבון בניו מקסיקו, השחקן אלק בולדווין ירה באקדח אביזרים כחלק מסצנה, והרג את הצלמת ופצע את במאי הסרט. הרשויות בודקות מדוע האקדח לא נוטרל עד הסוף

הנסיך וויליאם וקייט מידלטון הם הזוג היציב של משפחת המלוכה, ועד שיקבלו את כס המלכות מרשים לעצמם להגניב גילויי אהבה, אפילו מול הצלמים. כעת הצלם של משפחת המלוכה פרסם תיעוד נדיר של השניים - והם הכי מאוהבים שיש

יוצאת ״האח הגדול״ גל גברעם התראיינה למגזין סוף השבוע של mako וסיפקה כמה אמירות שנויות במחלוקת שהצליחו להדליק קוראים רבים. על הקורונה היא אמרה: ״פלוץ של כדור הארץ... אני חושבת שהאנשים שמתו היו צריכים למות״. על השואה: ״כשאני בהופעה בפארק הירקון עם חמישים אלף איש זה נראה לי המון, אז שישה מיליון?״. ברשת, לא עשו לה הנחות

שישה מפורסמים חדשים יעלו במוצאי שבת על בימת "הזמר במסכה" כשהם מסתתרים בתחפושות חדשות וצבעוניות, ויעשו הכל על מנת שזהותם לא תיחשף. הערב, סיפר עידו רוזנבלום על האתגר בהגשת התוכנית מבלי לדעת מי נמצאים מאחורי המסכות ודיבר על מערכת היחסים עם מגישת החדשות, יונית לוי

בשלב מסוים באמצע הניינטיז, בערך כל הטלוויזיה האמריקנית ניסתה ליצור שכפולים של "חברים". הצלחת הענק של הקומדיה הביאה הן את המתחרות והן את NBC עצמה, ששידרה אותה, למצוא את הנוסחה שתניב את סדרת הלהיט הבאה שעוסקת בחברים רווקים בני עשרים ומשהו שמבלים ואוהבים בעיר. גם בישראל הורגשה ההשראה הזו בדמות תוצרים מקומיים בשנות התשעים - "הפוך", "פלורנטין" ו"פאזל". הגל ההוא עולה על הדעת במהלך צפייה בדרמה הקומית החדשה של הוט, "ילדות סכסכניות", שיצרה שיר ראובן, מהמוחות הקומיים המבריקים של השנים האחרונות בישראל, וביימה טליה לביא, שחוזרת לטלוויזיה לראשונה מאז "מי נתן לך רישיון?", אחרי הצלחת הענק של "אפס ביחסי אנוש" ואחרי הסרט החדש והמהנה "אחד בלב". בבסיסה עוסקת הסדרה החדשה שלהן בשתי שותפות לדירה בתל אביב. ליהי (מיה לנדסמן, "המפקדת"), סטודנטית לרפואה שעובדת בינתיים בתחנת רדיו אזורי, עוברת לדירה חדשה באותה פלורנטין, שהייתה ונותרה המפלט היחסית-זול של צעירים העושים את צעדיהם הראשונים בעיר היחסית-גדולה. מאחר שדודניתה (ניב סולטן, "טהרן") שהייתה אמורה להיות שותפתה מבריזה ברגע האחרון, ליהי נאלצת למצוא אחרת, וזו מגיעה בדמותה של לאה (עינת הולנד, אחת הטירוניות ב"המפקדת"), מיני-נוכלת שיודעת איך ואת מי לתמרן כדי לנחות על הרגליים. מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר