טוב, בואו נגיע לעיקר: לפני כמה ימים מישהי פנתה אליי בפייסבוק והודיעה לי שהיא מעוניינת לשכב איתי ושהיא מוכנה לשלם לי בעבור זה. שהיא רוצה להשכיר אותי ללילה. והיא הייתה רצינית בעניין. אפילו כשאמרתי לה בצחוק ש"בעניינים כאלו את צריכה לפנות לסוכן שלי שמטפל בתחום חיי המין שלי" היא לא צחקה והתעקשה על זה שהיא רצינית. גם אחר-כך כשאמרתי לה ש"תאמיני לי שקיום יחסי מין איתי זה לא משהו שאת רוצה לשלם עליו, תשאלי את החברות שלי לשעבר והן יגידו לך שלשכב איתי זה כמו ...

הדבר הראשון שאני עושה לאחר שאני פותח את הטלוויזיה ומגלה עוד "סיפור מרגש" על ילד פלסטיני שהגיע לבית-חולים ישראלי בשביל לעבור השתלה של איבר או שניים, זה לכבות את הטלוויזיה מייד ולפתוח את הרדיו במקום. הדבר הראשון שאני עושה לאחר שאני פותח את הטלוויזיה ומגלה עוד "סיפור מרגש" על קבוצת כדורגל ישראלית שנכנסה לרצועה וקיימה שם משחק ידידות "אמיתי" עם קבוצת כדורגל פלסטינית, זה בדיוק אותו הדבר: אני מכבה את הטלוויזיה מייד ועובר לשמוע רדיו. יוצא ...

בשבוע שעבר החליט בית הדין המשמעתי להפסיק את פעילותה של מכבי ג'ת/אל אהלי, בעונה שעברה בליגה הלאומית. החלטה כואבת אבל הכרחית. ג'ת/אל אהלי הייתה ומתה כפיקציה שאין מאחריה דבר. קבוצת נישה שהשקיעה כסף שאין לה, שלא היו מאחריה תשתיות, ואשר הגיחה לחיינו המנומנמים באבחה אחת, וכך גם נעלמה - ערירית וחסרת כל.בית הדין פסק על הפסקת הפעילות כיוון שהקבוצה לא הופיעה לשני משחקי חוץ רצופים, בערד ובאילת. יש לומר מייד כי ההגרלה הייתה אכזרית לקבוצה כמו ג'ת/אל אהלי שאלמלא ירדה איתה מהלאומית בעונה ...

הייתי לגמרי נגד לפיד עד שהופעתי איתו במשותף ב"שבתרבות" בקריית מוצקין, והוקסמתי ממנו, וממש לא רק בגלל המחמאה הלוהטת שאמר עלי מעל הבמה * והוא עכשיו גם בעד רמת הגולן והולך לנאום באריאל. אז שלא נהיה בעדו למרות כל התעויוט שלו? * ויש לי שתי המלצות טלוויזיה על שני דברים כמעט מזולזלים: יענקלה מנדל המקסים בערוץ הראשון, וערוץ הכנסת, למבוגרים אינטליגנטים בלבד * ומעריב נעשה עיתון כייפי במיוחד ונושם-חופש במיוחד דווקא בימי המשבר* וכמה מילים בשבחי אגודת אפרת ...

דרוש נכה שמאלנית. מזרחית. לסבית. עיתונאית. אולי יחטפו אותי לאח הגדול? אה, לא. זה בכלל לא מספיק. חשוב שתהיה גם איזו מוגבלות נאה. אולי רפה שכלית? בעצם לא רק שכלית. גם פיסית. מוגבלות כזו שתהיה מובהקת. ניכרת לכל עין. לא איזו נוירוזה קטנה כמו כסיסת ציפורניים, מצמוץ, אלא משהו קשה, חזק, קורע. צליעה קשה אולי, ורצוי גם עם כיסא גלגלים. (האח הגדול, הדור הבא) לא היו מספיק אטרקטיביים? משפחת חודדה. צילום: פלאש 90פעם ראשונה ואחרונה טוב, גררתם אותי. הצלחתם. אז הנה ...

פרשת העסקת העובדת הפיליפינית הבלתי חוקית בבית נילי פריאל ואהוד ברק, גרמה לי להרהר השבוע בשרה נתניהו. בקדנציה הראשונה ב96', צעדו הזוג נתניהו לבית ראש הממשלה. הם היו צעירים מדי. נלהבים למדי. ומבולבלים מאד. הכל קרה להם מהר. נתניהו נסק במהירות (והתרסק באותה מהירות) הוא היה צעיר מכדי לדעת איך להיות ראש ממשלה. הלחץ עליו היה גדול. עצום. וזה גרם לזוג נתניהו לעשות הרבה טעויות. וגם שטויות. כששרה נתניהו הפכה אז להיות "הגברת הראשונה", זה היה מושג ...

זה לא סוד שלמפלגת העבודה בשנים האחרונות, דרוש מנהיג. היא גוססת. בינתיים, יש שני מועמדים: יצחק הרצוג ואבישי ברוורמן. שניהם לפי שעה, לא מספקים את הסחורה. הם לא מציבים אלטרנטיבה לקו שאותו מוביל יו"ר המפלגה הנוכחי אהוד ברק. וודאי שהם לא מציבים אלטרנטיבה למנהיג הליכוד בנימין נתניהו. הגבולות בין העבודה לליכוד הולכים ומטשטשים. הם מחזיקים חזק בכיסאותיהם. טוב להם בממשלה. זה נעים, נוח ואפילו כיף להיות שרים. יש סמכות, כוח, מעמד. ובמקרה של השניים האלה, יאמר לזכותם, הם לפחות ...

אנחנו חייבים לעצור. אנחנו מדרדרים אל תוך תהום אפלה ועצובה. אלה ימים קודרים ומסוכנים, שבהם אנחנו לא מסוגלים לשמוע דעות אחרות ולהקשיב לקולות אחרים. אנחנו רוצים להשתיק את כל מי שלא חושב כמונו. להעלים אותו. למחוק אותו. מבחינת הפוליטיקאים שלנו מימין (וכן, גם בקדימה ובעבודה) על כולנו לדבר בשפה אחת אחידה ואלימה. העולם מתבונן בנו ורואה מדינה מבוהלת, גזענית וכוחנית. במקום שנוכיח להם שדווקא פנימה אנחנו בעד השלום, הסובלנות, השוויון, אנחנו מכווצים את הלב ונעשים מרושעים, ילדותיים ...