"75% מהישראלים-אמריקאים פוגשים אנטישמיות בבתי הספר. הילדים מפחדים ללכת עם חולצת צה"ל ומגן דוד. אין הבחנה בין ישראלי ליהודי" - כך מתאר מנכ"ל הארגון הישראלי-אמריקאי את המצב בחלק מבתי הספר הציבוריים בארה"ב

הדור הראשון ביקש להנציח את בני המשפחה שנרצחו, הדור השני כתב על החיים בצל הטראומה של ההורים, והדור השלישי כתב על השואה כזיכרון תרבותי ומשפחתי המלווה בסמלים. פרופ' אילנה רוזן, שחקרה את השירה התיעודית שנכתבה על השואה לאורך השנים, מספרת איך אביה שרד את התופת ומסבירה מה מפריע לה בדור האמל"ק

יהודים שהצילו יהודים לא תמיד מקבלים את ההוקרה והכבוד שמגיעים להם, אבל רבים מהם ביצעו מעשים הרואיים והפגינו גבורה עילאית. זהו סיפורם של חברי מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה שהצילו עשרות אלפי יהודים ממוות

אור חשמל מציף פתאום את האולם, שהיה שרוי עד כה בחשכה מוחלטת. האור החזק דוקר בעיניים המנסות אט אט להיפקח, אך נעצמות שוב מעצמן. פה ושם מושכים את השמיכה על הפנים, אך גם זה לזמן מועט. חריקת מפתח בדלת, פתיחת תריסים, ומעל הכול – קולות של התורניות המזרזות את "העצלניות". הרעש מוציא את הבנות מעולם […]

באחד משירי ספרה האחרון, "דבש מחושך", חוה ניסימוב מדמה את עצמה כמשייטת בשמיים בכיסא גלגלים, צוהלת ושרה, בעוד השמש והירח לועגים לאישה הזקנה שעפה. בשיר אחר היא מדמה את הזִקנה כטורפת נתח אחר נתח, ובשיר נוסף היא שואלת מה העניין הגדול שעושים מהילדות: "בסך הכול / הצבעים חזקים / והזמן ארוך". ניסימוב בת ה־84 כבר […]

בימי הכיבוש הנאצי, סייע מיכאילו וסיליוק להעביר עשרות יהודים מהאזור שהיה בשליטה גרמנית לאזור בשליטה רומנית, דרך נהר הבוג הדרומי. בנו, סטפן, התגייס לעזור במאמצי ההצלה, אבל עוד לא קיבל הכרה רשמית על כך. הנכד, וסיל, מספר: "בשל המעברים הרבים במים קרים, סבא לקה בבריאותו ונפטר מדלקת ריאות. חבריו היהודים ניסו להציל אותו ואשפזו אותו בבית חולים באומן, אבל זה לא עזר"

הר הבית סגור בפני יהודים כבר שבעה ימים. בשנים האחרונות הומצא נוהג חדש או ניסיון ליצור סטטוס קוו חדש, והוא: בעשרת הימים האחרונים של הרמדאן, הר הבית אסור ליהודים - אפילו אם זה יוצא בחגם