ממבחן ההתאמה הזוגית שערך אליעזר ליד הבאר, אפשר ללמוד מה ההגדרה לאישה הראויה בעיניו: זו שמציעה לגבר יותר ממה שביקש, שלא חוסכת מעצמה מאמץ ושאינה מבקשת עזרה. אף שמים רבים חלפו בבארות ארם נהריים מאז, סטראוטיפ האישה הטובה עדיין חי וקיים, ובעיקר - כל כך מעייף

דומה כי כל אימת שהקב"ה צריך להתערב בטבע – בין אם דרך נס גלוי כמו בקריעת ים סוף ובין אם דרך ניסים נסתרים (´בכל יום ויום´) כמו בזיווג איש ואשה או בסיפוק פרנסה – אזי הדבר כביכול קשה לו. מדוע?

למה רבנים של הציבור הציוני לא נפגשים עם הרבנים החרדים כדי לעשות שלום? האם לברך על עוגה שבאה לקינוח בסעודה? ועד איזה יום בשבוע מותר בכלל לעשות הבדלה? הרב אבינר משיב

במפלגה אומרים כי "עצירת שחרור הרוצחים חשובה אפילו יותר מהצדקת קיומה של לבני בממשלה". בשני הקרוב - מחאת המונים של שרשרת אנושית סביב בית הכלא עופר, נגד שחרור מחבלים

הדבקות במנהיגות ערכית, אפשרה לראש עיר שאיננו שומר מצוות לזכות גם בתמיכתם של החרדים. שיתוף הפעולה חוצה המגזרים מלמד כי הציבור חפץ בחברה ששונאת שחיתות ושהצדק הוא נר לרגליה. שימו לב, הערכים חוזרים לקדמת הבימה, וטוב שכך

המשפחה חונקת, הקריירה סוחטת והמציאות שוחקת? למדו משרה אמנו: החידלון אינו המוות הפיזי, כי אם ההסכמה לוותר על שמחת החיים ולהיכנע לתכתיבי המציאות. חוויית החיים שלנו היא נצחית, והמוות אינו אלא ויתור על עצמנו. מותר לבחור בחיים - וזה אנטי אייג'ינג לגמרי בחינם

"רבע מכלל הזוכים אי פעם בפרס נובל - הינם יהודים. האם העולם ידע להעריך, להוקיר ולהעריץ את העם היהודי, על כל מה שהוא העניק לו? למרבה הצער לא". הרב יוני לביא במכתב פומבי לאלפרד נובל

בעוד שבת חברון פונה לאוכלוסייה שמדברת בשפת הקודש, ומתרגשת מהנוכחות במערת המכפלה - השבת הישראלית פונה לאוכלוסייה רחבה, ומדגישה את הצורך להיות ביחד. החיבור בין חלקיה של החברה הישראלית כבר אינו מובן מאליו - לכן יש להתמקד במאחד ובמגבש, ולא בשונה ובמפריד